Vayedaber

Eirouvine

Daf 12a

הלכה: 12a מַקִּיפִין בַּקָּנִים בִּלְבַד כול'. מַקִּיפִין בַּקָּנִים לַשְּׁייָרָא. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. הָא יָחִיד צָרִיךְ שְׁתִי וָעֶרֶב. וְהָא רִבִּי יוּדָה מַאי שְׁנָא בֵּין יָחִיד לַשְּׁייָרָא. וְרַבָּנִן לָא מְהַשְׁנֵיי בֵּין יָחִיד לַשְּׁייָרָא. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. שְּׁייָרָא שֶׁחָנָת בְּתֵל שֶׁהוּא גְבוֹהָה עֲשָׂרָה. בְּנֶקַע שֶׁהוּא עָמוֹק עֲשָׂרָה. בְּגִינָּה שֶׁהִיא מוקֶּפֶת גָּדֵר. מְטַלְטְלִין בָּהּ אֲפִילוּ כוֹר אֲפִילוּ כוֹרַיִים. מְטַלְטְלִין בָּהּ עַד בֵּית סְאָתַיִם. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְשַׁייְרוּ בָהּ בֵּית סְאָתַיִם פָנוּי. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חִינְנָה. אֲפִילוּ אוּכָּפוֹת אֲפִילוּ עֲבִיטִין. מִילְּתֵיהּ דְּרַב הוּנָא אָֽמְרָה. וּבְלְבַד אָדָם. דָּמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב חוּנָה. אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם נוֹתְנִין לָהֵן בֵּית סְאָתַיִם. שְׁלֹשָׁה נוֹתְנִין לָהֵן בֵּית שֵׁשֶׁת סָאִין. מִיכָּן וָהֵילֵךְ לְפִי חֶשְׁבּוֹן.

Traduction

Selon R. Juda, on peut entourer de joncs le camp d’une caravane; donc, pour le campement d’un homme seul, il faut une cloison entrelacée: c’est qu’il établit une distinction entre un particulier et une caravane. Est-ce que les autres sages, qui diffèrent d’avis avec lui, le contestent en tous points, ou font-ils aussi une distinction entre le particulier et la caravane? On peut répondre à cette question d’après ce qui suit: si une caravane réside sur un monceau ayant 10 p. de haut (véritable bien privé), ou dans une cavité ayant cette profondeur, ou dans un jardin entouré d’une haie, on peut y transporter partout, sans laisser le moindre vide inoccupé. R. Aha dit au nom de R. Hinena: si même une place est occupée par les selles et les bâts, ce n’est pas un vide. C’est aussi ce qu’a exprimé R. Houna, disant que l’emplacement serve à l’usage seul de l’homme (non à d’autres); car R. Aba dit au nom de R. Houna: à une ou 2 personne son accorde un emplacement équivalent à la contenance de 2 saas; à 3, une place de 6 saas, et au-delà, on augmente l’espace en proportion, pour délimiter le campement.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מקיפין בקנה בשיירא דברי רבי יהודה וכו' והא ר' יודא מהשנא בין יחיד לשיירא. כלומר הא הוא דאשכחן דר' יהודה מחלק בין יחיד לשיירא כדקתני במתני' לענין מחיצה של שתי או של ערב:

ורבנן לא מהשנאי בין יחיד לשיירא. לרבנן דס''ל יחיד כשיירא לענין זה ושואל הש''ס אם לא מחלקי רבנן כלל בין יחיד לשיירא ובכל דבר שוין הן:

נשמעינה מן הדא. ברייתא וממה דמפרשי לה אמוראי דאע''ג דבענין המחיצה גופה אין חילוק בין יחיד לשיירא אליבא דרבנן. מיהת במלתא אחריתא איכא לחלק בינייהו אפילו אליבא דרבנן כדלקמן:

שיירא שחנת בתל וכו'. תוספתא היא בפ''ב. וה''ג שם שיירא ששרתה בתל גבוה עשרה בנקט עמוק עשרה ובגינה מוקפת גדר גבוה עשרה מטלטלין בתוכה ובלבד שימלאו את כולה ולא שיירו בה בית סאתים אם אין בכולה בית סאתים מטלטלין בתוכה אע''פ שלא ימלאו את כולה. ולפי גי' התוספתא יש לפרש הא דהכא ג''כ כעין זה. מטלטלין בה אפי' כור או כוריים מטלטלין בה עד בית סאתים ובלבד שלא ישיירו וכו'. כלומר דמפרש הא דקתני מטלטלין בה היינו בכולה אפילו היא כור או כוריים בזמן שימלאו את כולה. עד בית סאתים ובלבד וכו'. כלומר עד בית סאתים היא דצריך שימלאו את כולה ולא ישיירו בה בית סאתים פנוי אבל אם היא מבית סאתים ולמטה אין צריך שימלאו את כולה כדקתני בתוספתא:

אפילו אוכפות. כלומר לאו דוקא במחיצה גמורה אלא אפילו הקיפוה באוכפות ובעביטין. אי נמי לפרש בית סאתים פנוי הוא דקאי דר' אחא מפרש הא דקאמר פנוי שפנוי מכלים הוא אבל אם ממלאין את כולה אפי' באוכפות או בעביטין של גמלים לא מיקריא פנוי וזה עיקר דשייך שפיר הא דבתריה:

מילתא דרב הונא אמרה ובלבד אדם. כלומר וממילתא דרב הונא דלקמיה שמעינן דמפרש שלא יהא בית סאתים פנוי מאדם ולא מכלים דאמר ר' בא בשם ר' הונא אם הוא אחד או שנים נותנין להם בית סאתים דשנים כיחיד הן לענין זה ואם הן שלשה נותנין להן מקום בית ששת סאין. דג' הוו שיירא ולכל אחד ואחד בית סאתים מכאן והילך אם הם יותר הכל לפי חשבון והיינו דקתני ובלבד שלא ישיירו בית סאתים פנוי מאדם שאם הן שלשה לא יקיפו אלא בית שש סאין או שבע ובלבד שלא יקיפו בית שמונה סאין שלא יהא בית סאתים פנוי בלא בעלים וכיוצא בזה הכל לפי חשבון. והשתא שמעינן נמי מה שיש חילוק בין יחיד לשיירא לרבנן כדמפרש רב הונא לסתמא דהתוספתא דאתיא כדברי הכל:

Eirouvine

Daf 12b

אֵין שֵׁייָרָה פָּחוּת מִשְּׁלֹשָׁה. אֵין הַגּוֹי מַשְׁלִים בַּשְּׁייָרָה. קָטָן מָהוּ שֶׁיַּשְׁלִים בַּשְּׁייָרָה. הֵיךְ עֲבִידָא. הָיוּ שְׁנַיִם וְעִירְבוּ עֵירוּב אֶחָד. וּבָא הַגּוֹי וְהוֹסִיף. כְּבָר נִכְנְסָה שַׁבָּת בְּאִיסּוּר. הָיוּ שְׁלֹשָׁה וְעִירְבוּ שְׁנֵי עֵירוּבִין. וּבָא הַגּוֹי וּפָתַח. כְּבָר נִכְנְסָה שַׁבָּת 12b בְּהֵיתֵר. רִבִּי רְדִיפָה אָמַר. רִבִּי נִיסָא שָׁאַל. מָהוּ לִיתֵּן לָהֶן שְׁלֹשָׁה רָאשֵׁי תוֹרִין. שֶׁיְּהֵא זֶה מְטַלְטֵל בְּתוֹךְ סְאָתַיִם שֶׁלָּזֶה. וְזֶה מְטַלְטֵל בְּתוֹךְ סְאָתַיִם שֶׁלָּזֶה.

Traduction

Pour constituer la caravane (avec ses privilèges), il faut au moins 3 hommes, et nul idolâtre n’est admis à compléter ce chiffre. Admet-on un enfant à ce titre? (question non résolue). Voici dans quel cas la présence de l’idolâtre à son importance: si 2 personnes, le vendredi, par leur présence simultanée, autorisent le transport dans un enclos, qu’un idolâtre survienne et agrandisse l’enclos, parce qu’il amène un 3e israélite, on ne devra pas dépasser la première limite arrêtée le vendredi soir; au contraire, si pour trois personnes on a délimité un espace de 6 saas, et qu’ensuite l’idolâtre a cherché l’un des présents, ce qui réduirait l’espace autorisé, le tout reste permis, parce que l’autorisation commence avec le samedi. R. Redifa dit que R. Nissa demanda si, en ce cas, on devait leur accorder le droit d’user de 3 angles superposés l’un à l’autre, de façon à ce que le sommet du 2e se trouve dans l’enclos de 2 saas du premier, et le sommet du 3e dans l’enclos du second? (point non résolu).

Pnei Moshe non traduit

אין שיירא פחות משלשה. ישראלים ואין העכו''ם משלים לשיירא דלאו בר חיובא הוא:

קטן מהו שישלים לשיירא. מכיון שבא לכלל חיוב או לא ולא נפשטה הבעיא:

היך עבידא. מילתא באנפי נפשה וכעין בעיא הוא כלומר למאי דאמרינן דאין העכו''ם מצטרף להשיירא ושואל הש''ס ובכה''ג היך עבידא כגון שהיו שנים בע''ש ועירבו עירוב אחד והיינו בית סאתים אחד ומשום דמותר לטלטל בו קרי ליה עירוב. כלומר כדרך שמותר לטלטל ע''י עירוב ומשמעות לשון עירוב עצמו הוא כן שע''י כך מעורבין הן יחד בהיתר טלטול:

ובא העכו''ם. בשבת:

והוסיף. שהרחיב המחיצה יותר מבית סאתים היאך הדין:

כבר נכנסה שבת באיסור. שבשעת הכנסת שבת לא היה להן היתר יותר מב' סאתים ואין להן יותר:

היו שלשה ועירבו שנים עירובין. כלומר יותר משיעור בית סאתים שאינו אלא שיעור עירוב אחד ולאו דוקא שנים עירובין אלא שיעור עירוב אחד לכל אחד ואחד כדלעיל ובא העכו''ם בשבת ופיחת מכשיעור ההיתר שלהן וכגון שלא היה שם בית סאתים פנוי ובא העכו''ם ופינה הכלים משם שעכשיו גרם איסור כדין בית סאתים פנוי וגרם האיסור הוא בלי קלקול המחינה:

כבר נכנסה שבת בהיתר. ושבת הואיל והותרה הותרה מכיון דאיתנהו למחיצות:

מהו ליתן להם שלשה ראשי תורין. ראש תור הוא באלכסון שראש תור הזה נכנס בשל זה והבעיא היא בשנים שמן הדין אין לכל אחד יותר מבית סאתים. ומי נימא דהואיל ונכנס ראש בית סאתים של זה בזה כזה מותרין הן לטלטל אפילו ביותר משני בית סאתים ולא איפשיטא:

רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רַב חַסְדַּיי. אַתְייָא דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יוּדָה בְּשִׁיטַּת אָבִיו וְחָלוּק עַל אָבִיו. בְּשִׁיטַּת אָבִיו. בְּיָחִיד יֶתֶר מִבֵּית סְאָתַיִם. וְחָלוּק עַל אָבִיו. בִּשְׁייָרָה פָּחוּת מִבֵּית סְאָתַיִם. וָהֵן אַשְׁכַּחְנָן דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. בְּיָחִיד יוֹתֵר מִבֵּית סְאָתַיִם צָרִיךְ שְׁתִי וָעֶרֶב. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. דָּמַר רִבִּי אָחָא תַּנָּא רִבִּי חָנִין רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רַב שֵׁשֶׁת. כְּשֵׁם שֶׁחֲלוּקִין כָּאן כָּךְ חֲלוּקִים בְּכִלְאַיִם. וְכִלְאַיִם לֹא אֲפִילוּ הִיא בֵית רוֹבַע.

Traduction

R. Aha dit au nom de R. Hisda: R. Yossé b. R. Juda suit en partie l’opinion de son père, qu’un particulier peut occuper un enclos inférieur à 2 saas (42)Ci-dessus, 3., et il diffère d’avis avec lui en ce qu’il accorde aux caravanes une place de 2 saas. Comment sait-on que R. Juda exige, pour l’emplacement d’un homme isolé, inférieur à la contenance de 2 saas, qu’il y ait une clôture entrelacée? Peut être, en ce cas, ne diffère-t-il pas de l’avis des sages? On le sait de ce que dit R. Aha, que R. Hanina ou R. Yossa enseigna au nom de R. Shesheth: de même qu’il y a ici division d’avis entre les sages et R. Juda, au sujet du Shabat, que ce dernier exige une clôture de planches qui se croisent, de même il y a désaccord au sujet des hétérogènes; or, pour ceux-ci, il suffit d’une distance de _ de saa, et il n’y a de discussion qu’au cas où cet emplacement est encore coupé par une haie (ainsi réduit); il en sera donc de même pour le Shabat, et, même pour moins de 2 saas, R. Juda exige une clôture croisée.

Pnei Moshe non traduit

אתיא דרבי יוסי בר' יודה בשיטת אביו. בחדא וחלוק על אביו בחדא כדמפרש ואזיל:

בשיטת אביו. ביחיד יתר מבית סאתים דבענין זה שוין הן דאין נותנין ליחיד יותר מבית סאתים כדתני בתוספתא בהדיא בפ''ב ר' יהודה אומר לא ירבה ליחיד יותר מבית סאתים והיינו במחיצה או של שתי או של ערב וביותר מבית סאתים צריך שתי וערב כדמייתי ראיה לקמיה דהכי ס''ל לר' יהודה ביתר מבית סאתים ובזה שוין הן דהא ר' יוסי בר' יודה קאמר במתני' כל מחיצה שאינה של שתי וערב אינה מחיצה וא''כ מיהת ביחיד יתר מבית סאתים בחדא שיטתא קיימי דצריך שתי וערב:

וחולק על אביו בשיירא פחות מבית סאתים. כלומר בשיירא ובפחות מבית סאתים אפילו ליחיד דלר' יוסי בר' יהודה לא התירו כלל למחיצה של שתי או של ערב בלבד דקאמר כל מחיצה וכו' לא ליחיד עד בית סאתים ולא לשיירא ואלו לרבי יהודה סגי במחיצה של אחת מהן לשיירא וכן ליחיד עד בית סאתים:

והן אשכחן. והיכן מצינו דס''ל לר' יהודה בהדיא דביחיד יותר מבית סאתים צריך שתי וערב. וכלומר דמיהת שתי וערב. מהני לדידיה ביחיד יתר מבית סאתים דילמא הא דקתני בתוספתא לרבי יהודה לא ירבה ליחיד יותר מבית סאתים היינו דיותר מבית סאתים כלל כלל לא ואפילו במחיצה של שתי וערב:

נשמעינה מן הדא וכו'. דמהכא שמעינן לר' יהודה דשתי וערב מהני ליחיד ביתר מבית סאתים דהא רב ששת קאמר כשם שחלוקין ר' יהודה ורבנן כאן כך הם חלוקין בכלאים וכלאים לא אפי' היא בית רובע בתמיה כלומר דלענין מאי מדמה פלוגתייהו דהכא לענין דינא דכלאים דליכא למימר כי היכי דפליגי בענין כמה נותנין ליחיד בשבת אם בית סאתים או יותר ה''נ פליגי לענין הרחק גבי כלאים הא ודאי לא מצית אמרת דהא גבי כלאים לכל היותר לא בעינן אלא בית רובע סאה כדתנן בפ''ב דכלאים תבואה בתבואה בית רובע וכו' ולא אשכחן פלוגתא בהא אלא ודאי לענין מחיצות הפסק גבי כלאים הוא דקאמר דבמקום מחיצה א''צ להרחיק בכלאים אלא זורע מין זה מכאן ומין אחר מכאן ועלה הוא דקאמר רב ששת כשם שחלוקין כאן וכו' דלר' יהודה צריך מחיצה של שתי וערב בכלאים כשם דס''ל גבי שבת. והשתא ש''מ מיהת דלר' יהודה ביחיד יתר מבית סאתים צריך שתי וערב ומהני נמי דאילו עד בית סאתים הא בהדיא קאמר דאפילו של שתי או של ערב מהני עד בית סאתים:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source